<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית ששי שער ראשון</h1>
<h2>דף יט:</h2>
כל האוכל פת צריך ליטול ידיו תחלה שנאמר והתקדשתם אלו מים ראשונים. ואחר סיום אכילתו צריך לרחוץ ידיו שנאמר והייתם קדושים, אלו מים אחרונים. דברים אלו מדברי סופרים הם, אלא שסמכו אותן על המקרא. ועיקר מים ראשונים מצוה ומשום סרך תרומה, ואחרונים חובה להשמר מן הנזק רגיל הוא אדם לאכול אחר סעודתו מלח או [לאכול] דברים שיש בהם מלח, ויש קורטין של מלח עזה מעורבין במלח, ומסמא את העינים, ולפיכך צריך לרחוץ ידיו להעביר [את] רעת המלח. עד איזה פרק צריך ליטול את ידיו, בראשונים עד הפרק שהוא סוף הכף המחובר לקצה הזרוע. ויש אומ' שאינו צריך כי אם עד סוף פיצול האצבעות, שהוא סוף הפרק שהאצבעות מתחברות אל הכף. והראשון נראה לי עיקר. בד"א למים ראשונים, אבל למים אחרונים יראה [לי] שאין צריך רק עד פרק שני של אצבעות, שאין מגיע למעלה משם לכלוך המאכל, וכן ראיתי [גם] לאחד מגדולי המורים.
